קצת עליי
!ברוכה הבאה לפינת האינטרנט שלי
נעים להכיר,
שמי דיאנה אנטימירוב (או בקיצור- דין דין) וסוף סוף העזתי להוציא לפועל את
הבלוג שלי.
אני בת 27, מתגוררת בבאר שבע יחד עם בעלי- ליאור, בננו האהוב שזה עתה נולד- אלון,
והכלבה המיוחדת שלנו- פולה.
מי שמכיר אותי יודע שכל חיי היה לי פאשן לאוכל,
אבל לא סתם אוכל....
אוכל כזה שמעורר לך את כל החושים ברגע שאתה טועם אותו.
שמקפיץ בלוטות טעם ומחזיר אותך לרגעים נוסטלגיים בחיים.
שברגע שאתה מריח אותו, אתה שוכח כמה היום שלך היה ארוך וקשה.
אוכל כזה, שאתה רק מחפש להתנחם בו.
המסע שלי החל בגיל ילדות.
בת להורים מדהימים, רחל ולאון, אחות לשלושה אחים ואחות - גבי, הרצל, עופר ועדן ונכדה לסבתא האהובה שלי, דינור.
גדלתי בבית קווקזי ובילדותנו תמיד היה אוכל טעים אצלנו בבית, אם זה בארוחות שישי, חגים, ימי הולדת או סתם באמצע השבוע כשהיינו חוזרים מבתי הספר וסבתא שלי הייתה מקבלת את פנינו לאחר שהעמידה איזה סיר קציצות או שניצלים מטוגנים עם סיר פסטה ואיזה משה בתיבה בצד.
אני זוכרת את עצמי חוזרת מבית הספר וככל שמתקרבת יותר ויותר לבית, עולים ריחות מדהימים של שום מטוגן, תבלינים שנפתחים על מחבת, מרק עוף שמתבשל או גבינה שנמסה זה עתה על פיצה.
כבר אז ידעתי שהבישול בשבילי, הוא לא עוד מטלה שצריכה להיעשות על מנת שכל המשפחה תשבע.
בימי שישי, ישבתי שעות ליד סבתי ואמי וצפיתי כיצד הן מגלגלות עלי גפן טריים מהגינה בתערובת בשר ואורז או כיצד ממלאות כיסוני בצק בעבודת יד בבשר טחון.
אם התמזל מזלי, היו נותנות לי כמה עלי גפן קטנים לגלגל בעצמי.
כשגדלתי קצת והתחלתי לצאת למסעדות עם החברות, ניסיתי לחשוב מחוץ לקופסה ולשחזר בבית מנות דגל שהיינו אוכלות באופן קבוע במסעדות- רביולי גבינות ברוטב שמנת פטריות, פוטטוס של מקדונלס, המבורגרים ועוד...
בקיצור, המשפחה והחברות היו שפני הניסיונות שלי למאכלים המרובים שהכנתי ולאתגרים שהצבתי לעצמי.
החלום שלי בתור נערה מתבגרת, היה מטבח משלי.
פינה שקטה שבה אוכל להוציא לפועל את כל הדברים הטעימים שאני זוממת להכין במהלך היום.
כשעברתי לגור יחד עם בעלי, החלום הזה התגשם. במטבח הקטן הזה בביתנו הוצאתי לפועל אינספור של מתכונים ויצירות אומנות שהכנו יחד.
רגע ההארה שלי היה במהלך יום עבודה רגיל. מצאתי את עצמי חושבת כ ל ה י ו ם על ארוחת ערב שתתרחש השבוע עם חברים אצלנו בבית. חיפשתי מתכונים והשראות באינטרנט ותוך כדי חשבתי לעצמי כמה כיף היה לקום כל בוקר ולעסוק רק בזה.
אף פעם לא חשבתי שאוכל לעסוק בתחום המזון ובתור נערה תמיד הכניסו לי לראש שזה לא מקצוע ושלא ניתן להתפתח בתחום הזה.
אז הלכתי ללמוד תואר ראשון בניהול משאבי אנוש מטעמי נוחות ודאגה לעתיד. אני לא אומרת שזו הייתה טעות כי אני מאמינה שבכל מסגרת לומדים משהו לחיים וגם פגשתי אנשים מדהימים על הדרך, אך משהו עדיין הרגיש לי חסר.
החלטתי לנסות את מזלי וללמוד קונדיטוריה תוך כדי לימודי התואר. נהנתי מאוד בלימודים ומכרתי תוך כדי עוגות לימי הולדת ואירועים. זה סגר לי פינה מבחינה כלכלית אך עדיין הרגשתי שמשהו אחר מחכה לי.
בחודש נובמבר האחרון (2020), בני הבכור אלון נולד ומאז נתקלתי בקשיי ניהול זמן בהכנת ארוחות ובהקדשת זמן לבישול באופן כללי.
בישול ואפייה בשבילי, הם סוג של תרפיה. הרגע שלו אני מחכה כל היום כדי לטעון אנרגיות ולרומם את מצב רוחי וכשלא מצאתי זמן להגיע לזה, סיימתי את הימים בהרגשה של חוסר סיפוק.
לכן, התחלתי לחשוב מחוץ לקופסה על דרכים ופתרונות על מנת לייעל את זמני ולתמרן בין האכלות והחתלות לבין ניהול הבית ובישול.
פתחתי את הבלוג הזה מתוך רצון ליצור מקום אישי בו אוכל לשתף רעיונות, מתכונים בריאים, ג'אנק פוד שאפשר להכין בבית, פתרונות לאימהות עסוקות, טיפים לחיסכון בעלויות מצרכים ועוד...
אם אצליח לגרום למישהו להבין שאפשר להזמין פחות אוכל מבחוץ ובמקום, לבשל בבית אוכל טעים, פשוט ועל הדרך בריא, עשיתי את שלי!
אז בנימה אופטימית זו, מזמינה אתכם לעיין בבלוג שלי, לקבל השראה ובעיקר להנות :)
תודה.
